מאת: אפרת אנגל – עו”ד ומגשרת במרכז הסכמות
גירושין בין בני זוג הם לצערנו עניין שכיח בישראל, וזוגות רבים מוצאים עצמם בנפרד, לעתים לאחר תקופה קצרה ולעתים לאחר שהקימו משפחה. הגישה שבה אנו במרכז הסכמות דוגלים בה, היא גירושין בהסכמה ובשיתוף פעולה – כלומר הגעה להסכם גירושין ללא פנייה לבית המשפט – תוך טיפול על ידי עורכי דין מומחים מתחום המשפחה, יועצי גירושין, מומחה לטיפול בילדים ומומחה פיננסי. כל זאת במטרה לשמור על האינטרסים של כל אחד מבני הזוג ולשמור על טובת הילדים.
ומה קורה כאשר ישנו בעל חיים שנמצא בתמונה? אמנם בני זוג רבים המעוניינים להיפרד, חפצים לעשות זאת בהסכמה, אבל מתקשים לוותר על בעל החיים שאליו נקשרו עם השנים, או שהגיעו איתו אל הקשר. במקרים כאלו המגיעים לבתי המשפט, ישנם מקרים שבהם ההתייחסות לבעל החיים היא כאל יצור חי, אך היו מקרים שבהם ההתייחסות לבעל החיים הייתה כאל רכוש שניתן לחלק בין בני הזוג. האמנם כך?
בעל החיים הוא יצור חי ולכן קיימת המחלוקת
אנו במרכז הסכמות מתייחסים לטענות שמעלים בני הזוג, משתדלים לשמוע אותן ולהתייחס נקודתית לבעיות שבני הזוג מעלים בפנינו. ברגע שסוגיית בעלי החיים עולה, ברור שלפחות אחד מבני הזוג מתייחס אל חיית המחמד כאל יצור חי, במקרים מסוימים אפילו כמו לאחד הילדים המשותפים. מניסיוננו, ניתן לומר כי ברוב מכריע של המקרים, תהיה ההתייחסות של בני הזוג לחיית המחמד כיצור חי לכל דבר וממש לא כרכוש. זו גם הסיבה שבעקבותיה מתעוררת מחלוקת.
במקרים מורכבים אלו, אנו בודקים מה היחס של כל אחד מבני הזוג לחיית המחמד ולא פחות חשוב – מה היחס של הילדים, אם ישנם, אליה. במקרים כאלו אפשר להגיע להסכמות, לפיהן חיית המחמד תשהה היכן שהילדים נמצאים. לדוגמא, אם מדובר בבעל חיים שניתן לנייד כמו כלב, הוא יילך עם הילדים. עם זאת, הדבר לא ניתן לביצוע עם כל בעל חיים, לדוגמא: נחשים המצויים באקווריום או עשרות תוכים המצויים בכלובים. הדבר גם תלוי בעלויות – כך שייתכן שחיית המחמד נמצאת אצל אחד מבני הזוג, אך בן הזוג האחר משלם על אחזקתה.
ואם יש כמה חיות מחמד בבית?
במקרים שבהם יש כמה חיות מחמד בבית, לרוב תבוצע חלוקה של חיות המחמד בין בני הזוג. לדוגמא, אם מדובר בשני כלבים ובשני חתולים, יהיה רצון להשאיר את בעלי החיים מאותו הסוג אלו עם אלו – כלבים יחד וחתולים יחד. הדבר גם תלוי במצב שבו בעל החיים נמצא, וכך יכול להיות שכלב מבוגר הזקוק לטיפול מיוחד יופרד מהכלבים הצעירים איתם הוא חי עד לגירושין.
מקרה מיוחד וקלאסי שבו נתקלתי הוא של שתי חתולות וכלבה אצל בני זוג שהיו מעוניינים להתגרש; הבעל הביא את הכלבה לקשר והאישה הביאה את שתי החתולות לקשר; תקופת ההתאקלמות הייתה קשה מאוד וארכה מספר חודשים, עד שהכלבה והחתולות הסתדרו. בהמשך הביאו הזוג בן ובת לעולם – ולהם היה קשר מיוחד עם חיות המחמד שבבית.
כשהיה צריך לקבל החלטה לגבי חלוקת זמני השהות, הבעל סירב להיפרד מהכלבה שהפכה למבוגרת, האישה הייתה מוכנה שהכלבה תישאר אצלו, אך ביקשה שהחתולות יהיו אצלו כשהילדים המשותפים נמצאים בחזקתו. אלא שהבעל לא היה מוכן לכך מחשש להרס הריהוט שבביתו, מה שהוביל לדין ודברים בין השניים. בסופו של דבר הגיעו הזוג להסכמה לפיה הכלבה תלך עם הבעל ויבוצע מעבר הדרגתי של החתולות מבית האישה לבית הגבר, עם הסתייגות במצב שהמעבר לא יצלח. אם אכן המעבר לא יצלח, יישארו החתולות אצל האישה והבעל יישא במחצית עלויות אחזקתן.
אז איך מגיעים להסכמות בנוגע לבעלי החיים?
- אנו מציפים בעצמנו את השאלה אם קיימים בעלי חיים בביתם של בני הזוג, מתוך הבנה שזוהי סוגיה שיש להסדיר.
- אם יש הסכמה לגבי בעלי החיים מצד בני הזוג – אין כל בעיה.
- אם אין הסכמה, חשוב לשמוע את דעת ההורים וגם לבחון את הקשר בין בעל החיים לילדים. בדרך כלל, אם יש קשר מיוחד בין הילד לחיית המחמד, הדבר פותר את המחלוקת ולא מותיר המון ברירה להורים.
- גם אם אין הסכמה – מנסים להגיע להסדר בשיתוף שני הצדדים, שיביא לידי ביטוי את הצרכים של הזוג וגם את צורכי חיית המחמד.
