מאת: חגית פריידס
יוסי ארז מזוודה ועזב את הבית. הוא סיפר לביתו בת ה 5 שהוא הולך לגור אצל סבתא לזמן מה, אך הבטיח לה כי יחזור הביתה בקרוב. במשך 3 חודשים נהג פגש יוסי לפגוש את ביתו הקטנה לבילויים משותפים . כשהיא סיפרה על הגעגועים אליו ושאלה אותו מתי הוא חוזר לישון בבית, יוסי נהג לענות לה: “אני לא יודע בדיוק, אבל אל תדאגי, אני אחזור והכל יהיה בסדר”, למרות שהוא ידע כי אין בכוונתו לחזור הביתה וכי הגירושין בפתח.
כששאלתי את יוסי מה היה קשה לו במפגשים עם הבת שלו, הוא ענה לי שכאב לו הלב עליה. הוא לא רצה לפגוע בה ולהכאיב לה יותר. הם הרי הבטיחו לה משפחה ובית. הוא לא רצה לשבור לה את החלום, וגם לא ידע בדיוק מה לומר לה”.
אצל מתגרשים רבים, אחד השיקולים בקבלת ההחלטה האם להתגרש או לא, הוא הילדים. הם מוכנים לעשות כמעט הכל על מנת לא להכאיב להם . ברגע שהחליטו סופית, אחת השאלות המרכזיות איתם הם מתמודדים היא: כיצד לבשר לילדים על הגירושין, כיצד להכין אותם לפרידה ואיך לעשות זאת מבלי להכאיב להם?
ההורים אמנם לא יכולים למנוע את הכאב מילדיהם, אולם הם יכולים להקל עליהם. הרגע הזה, בו מספרים לילדים על הגירושין ייחרט בזכרונם, לכן יש לעשות זאת באופן מכיל ומרגיע. על ההורים להסכים ביניהם מראש באיזה מידע לשתף את הילדים, על מנת שהתהליך יעבור באופן בצורה יותר חלקה ופחות כואבת.
להלן מספר עצות רלוונטיות:
- עיתוי ההודעה צריך להיות בהתאם לגיל הילדים. לילדים בגיל הגן, מומלץ להודיע בסמוך לפרידה בפועל, כלומר כשבוע עד שבועיים לפני. לילדים גדולים כדאי להקדים את השיחה מוקדם יותר.
- מומלץ כי שני ההורים יהיו נוכחים ויסבירו לילדים כי הפרידה היא רק בין אבא ואמא. שההורים מתגרשים אחד מהשני אך לא מתגרשים מהילדים.
- חשוב לציין מהי הסיבה לפרידה באופן כללי, כגון: “לאבא ואמא לא נעים ביחד, הרגשות שלנו אחד לשני השתנו, אנחנו לא מסתדרים יחד או לא מתאימים אחד לשני ורבים הרבה, ולכן החלטנו לחיות בנפרד”. אין צורך לספר מי יזם . צריך רק לציין כי ההחלטה הינה סופית ולא הפיכה.
- מומלץ להדגיש לילדים שלמרות הגירושין, עדיין נשארת להם משפחה, כולל המשפחה המורחבת, וכי ההורים ימשיכו לאהוב אותם ולדאוג להם ולצרכיהם, בדיוק כפי שדאגו בעבר.
- מאחר וילדים נוטים להאשים את עצמם בגירושי הוריהם, יש חשיבות להסיר מהם את תחושת האחריות והאשמה לגירושין ולהסביר להם שזה לא בגללם או באשמתם.
- יש להכין את הילדים לשינויים הצפויים לאחר הפרידה ולמציאות החדשה, כלומר למנוע מצב של חוסר בהירות. חשוב שכל אחד מההורים יבהיר מי גר איפה, מתי זמני המפגש עם ההורה השני ועוד. בהמשך ניתן לשתף אותם באופן בשינויים באופן מעשי, כמו ביקור בבית החדש של בן הזוג, בחירת רהיטים לחדר החדש של הילדים ועוד.
- ילדים יכולים להגיב בבכי, בכעס, בחוסר התייחסות, בניתוק רגשי וכד’. הביעו תמיכה בצערם של הילדים והביעו את צערכם. יחד עם זאת, העבירו מסר של אמון ותקווה כי המשפחה תוכל להתמודד עם המצב החדש ואתם תעשו את המקסימום על מנת להקל עליהם.
- עודדו את הילדים לשאול שאלות ולשתף במחשבותיהם גם בהמשך. אם הם נמנעים מלעשות זאת, מומלץ ליזום את השיחה עימם באופן ישיר או באופן עקיף ובאמצעות סיפורים או ספרים, במידה ומדובר בילדים קטנים.
- במקרה הצורך, ניתן להתייעץ עם איש מקצוע כמו מטפלת משפחתית או יועצת גירושין.
חגית פריידס – מגשרת ומטפלת זוגית ומשפחתית (MSW)
