מאת: עו”ד אברהם אלטלף, עו”ד ומגשר, מומחה בתחום הדין האישי
חלק מרכזי בהליך הסכם גירושין בין בני זוג שיש להם ילדים, הוא החלק המסדיר את המשמורת על הילדים המשותפים ואת הסדרי הראיה שלהם. הסכם הגירושין, הינו חוזה לכל דבר ועניין, והוא מקבל תוקף של פסק דין בין בני הזוג. בדרך כלל, ההסכם נערך בצורה שתתאים את ההסדרים לבני הזוג הספציפיים ונעשה נסיון למצות במסגרתו את כל האפשרויות שניתן לצפות בעתיד.
עם זאת, לא תמיד ניתן לתת מענה לכל התרחישים העתידיים, וכידוע החיים דינמיים ולעיתים גורמים שאינם תלויים בנו, מכתיבים לנו את סדר היום ואת ההתנהלות שלנו. שינויים כאלה יכולים להיות בשל שינוי מקום עבודה או מגורים של אחד מבני הזוג, (בארץ או בחו”ל) הצורך של מי מהילדים לעבור ללמוד בבי”ס שונה מזה שבו הוא למד במועד שבו נערך ההסכם, שינויים בבריאות של מי מהצדדים או מהילדים וכדומה.
ניתן לומר כי ישנן שלוש דרכים לשינוי של הסכם משמרות והסדרי ראיה:
הדרך הראשונה, הינה כמו כל הסכם ופסק דין הניתנים באופן עקרוני לשינוי, כאשר יש הסכמה בין הצדדים. אם נסיבות החיים בין בני הזוג או ביחס לילדים עצמם השתנו באופן שהדבר מחייב שינוי של ההסדרים, וקיים ביניהם קשר חיובי וטוב, ניתן להגיע בהסכמה לעריכת שינויים בהסכם בהתאם לנסיבות החדשות שנוצרו. במקרה כזה, מומלץ ונכון להגיש בקשה לביהמ”ש או לביה”ד לתיקון ההסכם בהסכמה ולקבל לתיקון תוקף של פסק דין מחייב.
הדרך השניה, כאשר אין הסכמה, הינה באמצעות פניה לבית המשפט או בית הדין שאישר את ההסכם. זכותו של כל צד, במקרים המתאימים ומכח הנימוקים הרלוונטיים, לבקש ולשנות כל הסכם שנחתם בין הצדדים. במקרה כזה שאין הסכמה של הצד השני, ביהמ”ש או ביה”ד מקיים דיון, שומעים את טענות הצדדים ומקבלים החלטה בשאלה שבמחלוקת.
הדרך השלישית, הינה דרך של התנהלות של הצדדים או הילדים עצמם, שיוצרת שינוי בהסדרי הראיה או המשמורת. הדבר קורה בד”כ כאשר הילדים גדלים ומתבגרים ובוחרים בעצמם היכן נוח להם לחיות או לגור, ומתי “מתאים” להם לצאת עם האב או האם לבילוי במסגרת הסדרי הראיה הקבועים בהסכם. הדינאמיות של החיים, לא רק של ההורים אלא גם של הילדים, יכולה ליצור שינויים כאלה, ובד”כ שינויים כאלה לא באים לידי ביטוי בתיקון של ההסכם.
